גישה חדשה בגזרת הדיאטות - FIT NOT FAT

עדיף להיות שמן בכושר מאשר רזה "פדלאה" (פרופ' אליוט בארי, הדסה עין כרם)

יחס משקל/גובה אאוט, יחס שריר/שומן אין.

להלן הגישה החדשה בגזרת הדיאטות

קביעת משקל מטרה לפי יחס גובה-משקל אינו משקף את הרכב הגוף מבחינת יחס שריר-שומן. הגישה הנכונה היא לפי מדידת הרכב גוף (אחוזי שומן).
 

מדי שנה עולה מספר העוסקים בדיאטות לקראת הקיץ, מאז ומעולם קשרנו את ההרזיה יחד עם הפעילות הגופנית. עד לפני זמן לא רב, רווחה בקרב האוכלוסייה הדעה שכדי לרזות, מספיק לאכול פחות . כיום ברור לכולם כי ההרזיה הבריאה והנכונה היא שילוב של תזונה נכונה עם פעילות גופנית.

המשקל הרצוי מול המשקל המצוי

בד בבד עם הלבטים לבחירת סוג הדיאטה, עולה השאלה: לפי מה קובעים משקל תקין? האם נכון להגדיר משקל מומלץ?
 

בעבר, נהגו לציין משקל מומלץ כמדד הגובה פחות מטר (100 ס"מ), בתקופה מאוחרת יותר הגיעה הנוסחא של BMI שאומרת: משקל (בק"ג) מחולק בגובה (במטרים) בריבוע. מקבלים מספר המבטא את היחס בין הגובה למשקל. BMI בערכים של 20-27 נחשב לבריא,עם תוחלת חיים ארוכה ועם פחות מחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. מתחת ומעל לתחום הזה מבחינים בירידה בתוחלת החיים. בתחום שמעל ל-27 יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות.
מתחת לערך של 20 יורדת תוחלת החיים, אבל כמעט ללא מחלות כרוניות.
 

מדד נוסף הוא מדידת הרכב גוף (אחוזי שומן). המדידה פועלת על עקרון מוליכות חשמלית של זרם 9 VOLT המועבר לאורך הגוף ומודד את שיעור המים בתוך הרקמות. מדידה זו קובעת את כמות השומן בגוף, כמות מסת גוף רזה וכמות המים בגוף. בתוכנית ההרזיה "מסלול הבריאות" של "דרך הכושר לחיים בע"מ" משתמשים בשיטת המדידה הזו.

אדם יכול לשקול משקל גבוה יחסית לגובהו, ולהיות בעל מסת שריר גבוהה מאד. לכן לטעמי, צריך להתקיים הדיון על המשקל האידיאלי סביב הציר של יחס שריר/שומן ולא סביב משקל לעומת גובה. כשעושים פעילות גופנית עולה מסת השריר, הגוף מתחזק וקצב חילוף החומרים עולה, מה שפועל למניעת ההשמנה הבאה. על פי שיטתי, אחוז השומן התקין לגבר הוא סביב 17%, כך שמסת השומן היא שישית ממשקל הגוף ושאר חמש השישיות הן שרירים, עצמות, רקמות חיבור ונוזלים. אחוז שומן תקין לאישה הוא סביב 25% , כך שמסת השומן היא כרבע ממשקל הגוף.

אם מתייחסים לנוסחאות הישנות המבוססות על יחס גובה/משקל, עלולים לטעות ולהגדיר אדם ששוקל הרבה ויש לו אחוזי שומן תקינים , כאדם שמן. לדוגמא, ספורטאי ששוקל 100 ק"ג וגובהו 180 ס"מ עלול להיות מוגדר כשמן לפי נוסחת ה- BMI אולם בעצם אם יש לו 10% שומן הוא מוגדר כרזה מאד לכל הדעות. אין לו ממה לרזות.
לכן, עדיף להיות FIT גם במשקל גבוה (עם אחוזי שומן נמוכים) מאשר להיות FAT אפילו אם משקל הגוף נמוך(ואחוזי השומן גבוהים).